בשנה האחרונה החליטו בממשלה על עלייה דרסטית במיסוי על מחירי משקאות חריפים מיובאים, דבר שגרם לעלייה בשטח במחירי האלכוהול המוצע בפאבים ומועדונים. כמו כדור שלג שמתגלגל, בסופו של דבר זה מגיע לכיסו של הצרכן שאינו יכול להרשות לעצמו לשלם מחירים כאלה.
חבר'ה צעירים בגילאים 18-40 נפגעו קשות מהמהלך הממשלתי היזום והיום מחיר של כוס וודקה רד בול עלול להגיע ל40-50 ש"ח. בעבר, לצאת לבילוי בערב לא הצריך יותר מ150 ש"ח בשביל "לתפוס ראש" וליהנות, לשתות מספר כוסות של שתייה חריפה ובנוסף להישאר עם מספיק כסף לחזור במונית הביתה. היום זה השתנה ובשביל לבלות כמו פעם צריך להכפיל את סכום היציאה, דבר שלא כולם יכולים להרשות לעצמם. במיוחד חיילים שחוזרים לחופשה, סטודנטים שחיים משכר מינימום וכמעט כל מעמד הביניים שפשוט לא יכול להרשות לעצמו לצאת פעם בשבוע ולשלם סכומים גבוהים על שתייה חריפה.
נכון שהצרכן הוא הנפגע העיקרי, אבל זה גם גורם לפאבים, מסעדות ומועדונים למיניהם להעלות מחירים וכשהצרכן לא מגיע או שותה פחות, גם הם הפגעים מהמהלך הזה. עוד סקטור גדול שנפגע הוא הברים לאירועים, זאת אומרת ה"בר האקטיבי" שמזמינים לאירוע. הוא צריך להעלות מחירים, ובהרבה מקרים הלקוח מעדיף להביא שתייה לבד ולצאת בנזק כלכלי הרבה פחת גדול.
השאלה הגדולה היא אם מישהו יקום ויעשה מעשה כדי לעצור את ההידרדרות הזאת. במדינת ישראל שנת 2011 אנחנו משלמים יותר מדי על שתייה חריפה. זה לא ייתכן שהמיסוי והמכס גורפים לקופת המדינה עשרות אחוזים מגובה התשלום על הבקוק.
בשורה התחתונה אין שמחה ללא בר אקטיבי שמקפיץ את הרחבה כמו שרק הוא יודע לעשות, אבל בקצב של עליית המחירים, (מתוכננת עוד אחת בקיץ) אנשים כבר יעדיפו לשתות בקיוסק הקרוב לביתם.
דודו אלבז
